פסק-דין בתיק ת"א 3633-09-09

1.       התובעת והנתבע הם בעלים רשומים במשותף של נכס מקרקעין הידוע כחלקה 15 בגוש 10002 (להלן המקרקעין). זכויות הצדדים במקרקעין הן במושע: לתובעת 2/3 מזכויות הבעלות בהם ואילו לנתבע 1/3 הזכויות. שטחה הכולל של החלקה 38,908 ממ"ר.

2.       התובעת הגישה נגד הנתבע תובענה בה עתרה להצהיר על עצם קיומו ותוקפו של הסכם שיתוף במקרקעין מכוחו זכאית היא להחזיק ולהשתמש באופן ייחודי בחלק המזרחי של המקרקעין (להלן הסכם השיתוף); אליבא דתובעת היקנה הסכם השיתוף לנתבע זכות לשימוש וחזקה יחודיים בחלק המערבי של המקרקעין. לחלופין, וככל שימצא כי אין בנמצא הסכם שיתוף שמחייב את הצדדים, התבקש סעד כספי שעיקרו חיוב הנתבע בתשלום סך 1,061,443 ש"ח. נטען שסכום זה מבטא את חלקו היחסי של הנתבע, כשיעור חלקו בנכס, בהוצאות שהוציאה התובעת - הוצאות שבחלקן נדרשו להחזקתם התקינה של המקרקעין וניהולם וחלקן נבעו מהשקעותיה של התובעת בפיתוח המקרקעין. 

3.       בחלק המזרחי של המקרקעין, הוא החלק שלזכות חזקה יחודית בו טענה התובעת מכוחו של הסכם השיתוף, מצוי בין השאר מבנה שעליו נסבה התובענה שכנגד (להלן בית המריבה). הנתבע כפר בקיומו של הסכם השיתוף וגרס כי הזכויות במקרקעין הן במושע; יחד עם זאת טען כי בינו לבין התובעת גובש הסכם אשר העניק לו זכות יחודית בחלק של המקרקעין אשר כולל גם את בית המריבה. בתביעה שכנגד ביקש הנתבע לאכוף על התובעת הסכמה זו.

4.       לאחר שתמה פרשת התביעה והוחל בשמיעת פרשת ההגנה באו בעלי-הדין לכלל הסכמה שזה תוכנה: " הצדדים ינסו להגיע להסכמה בדבר חלוקת הנכס מושא הליך זה ביניהם, וככל שתושג על כך הסכמה יוגש ההסכם לבית המשפט על מנת שיתן לו תוקף של פסק דין. בהעדר הסכמה כזו, מבקשים הצדדים כי בית המשפט יכריע בשאלת חלוקת הנכס לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ולאחר שתינתן לנתבע שהות לבדוק את מצבו התכנוני העכשווי של הנכס על מנת שיוכל לטעון טענותיו על בסיס ידיעת מלוא הנתונים הרלבנטיים לאשורם. ככל שיינתן פסק דין לפי סעיף 79א' הוא יכריע לא רק בשאלת החלוקה של הנכס אלא בכל המחלוקות הנטושות בין הצדדים בהליך זה כביטוין בכתבי הטענות, לרבות סוגית הוצאות ההליך". להסכמות הצדדים ניתן תוקף של החלטה [ישיבת יום 6.2.2013, עמ' 194 לפרוטוקול].

5.       הצד השלישי לא נטל חלק בדיונים ולא התייצב אליהם, בין בעצמו ובין באמצעות בא-כוחו. למעשה לא נדונה ההודעה לצד שלישי לגופה והתמצתה בהגשת כתב-הגנה במענה לה.

6.       ציפיתי שבעלי-הדין ישכילו לגבש הסכם פשרה שיסיים את המחלוקות בהליך, אלא שלא כך אירע. משלא הוגש הסכם כזה נשמעו ביום 12.9.2013 טיעוני התובעת והנתבע אשר נסבו על הסעד המוסכם שהתבקש, קרי, פירוק השיתוף במקרקעין בדרך של חלוקתם בעין בין בעלי-הדין. עוד טענו הצדדים בהתייחס לסעד הכספי שהתבקש ובסוגיית הוצאות ההליך.

7.       התובעת עתרה לפרק את השיתוף במקרקעין לפי התכנית חד/383 [נספח 3 לתצהיר עו"ד סרי מטעם התובעת, ת/1; להלן תכנית חד/383]. תכנית חד/383 מחלקת את המקרקעין לשלוש חלקות-משנה - תת-חלקה א' במזרח הנכס (12.815 דונם) ותת-חלקה ב' במרכז הנכס (13.042 דונם) לתובעת ואילו תת-חלקה ג' במערב הנכס (12.418 דונם) לנתבע; תת-חלקה ד' בשטח של 0.633 דונם תירשם כדרך ותועבר על-שם עיריית חדרה. 

8.       מנגד ביקש הנתבע לפרק את השיתוף במקרקעין לפי מפה שכינה "התכנית הצהובה", לגביה טען שהיא מבטאת את הסכמת הצדדים לחלוקת הנכס שעליה נסמכה התביעה שכנגד [נספח ו' לתצהיר הנתבע מיום 29.10.2009; להלן התכנית  הצהובה]. תכנית זו מעניקה לנתבע שטח במקרקעין שכולל את בית המריבה, בעוד שתכנית חד/383 מקצה לו תת-חלקה שבית המריבה מצוי מחוצה לו - בשטחה של התובעת.

9.       נתתי את דעתי לראיות שהובאו ולטיעוני הצדדים בסיכומיהם, שנשמעו באריכות. על-יסוד כל אלה, ולאחר שהוסמכתי לקבוע את האופן בו יפורק השיתוף במקרקעין וכן להכריע בסעדים האחרים שנתבעו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מורה כלהלן:

א.      השיתוף בחלקה 15 בגוש 10002 יפורק לפי תכנית חד/383 ולא לפי התכנית הצהובה; בתוך כך יהא הנתבע זכאי להירשם כבעל זכות בעלות יחודית בתת-חלקה ג' במערב הנכס (בשטח של 12.418 דונם) ואילו התובעת תהא זכאית להירשם כבעלת זכות בעלות יחודית בתת-חלקה א' במזרח הנכס (12.815 דונם) ובתת-חלקה ב' במרכז הנכס (13.042 דונם). אין באמור כדי לפגוע בהקצאתה של תת-חלקה ד' (0.633 דונם)  כדרך שתועבר על-שם עיריית חדרה בהתאם לתכנית חד/383. 

ב.       בעלי-הדין רשאים לרשום את חלוקת המקרקעין לפי פסק-דין זה בפנקסי המקרקעין, בכפוף לקיום הוראת כל דין ולנשיאה בהוצאות הכרוכות בכך. בהוצאות אלה, ככל שתהיינה, ישאו בעלי-הדין בהתאם לשיעור חלקו של כל אחד מהם במקרקעין, ככל שאין בדין הוראה מפורשת אחרת.

ג.       התביעה לסעד כספי נדחית במלוא סכומה.

ד.       ההודעה לצד השלישי נדחית ללא צו להוצאות.

ה.      כל אחד מן הצדדים ישא בהוצאותיו. 

10.     אין בדעתי להידרש להשלמת טיעון שהגישה התובעת היום, ללא נטילת רשות.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: